בונה העוגבים שמחפש יורש

גדעון שמיר בשנות ה80 לחיו. אביו עיצב את סמל המדינה, בולים ושטרות כסף, היה מוזיקאי מחונן בעצמו, השקיע בגדעון בלימודי מוזיקה כבר בגיל 6. מאוחר יותר נסע גדעון ללונדון ללמוד פסנתר ועוגב. הוא חש חיבור לעוגב ולימים אף קיבל מדליה מהמלכה האם. בגיל 24 חזר ארצה וגילה שבארץ ישנם רק 2 עוגבים וגם הם במצב תחזוקה גרוע האחד היה באימקא ירושלים והשני ביפו ולא ניתן היה לעשות איתם כלום. גדעון החליט שהוא רוצה ללמוד כיצד בונים עוגבים ואיך מטפלים ומשפצים וכך מצא את עצמו על המטוס בדרך לגרמניה. המפעל בגרמניה היה מהגדולים בעולם ולחברה היו 350 עובדים. למרות גודלה של החברה גדעון התחבב על הבוס וזה אימץ אותו ונתן לו בית לתקופה. בחזרתו ארצה עסק בהוראת המוזיקה באשדוד והקים קונסרוטוריון יחד עם עוד חברים והיה אחראי 12 שנים על מחלקת הפסנתרים. בקרים גדעון פיתח עוגבים קטנים לילדים והחל לקבל הזמנות לביה"ס עבור מורים למוזיקה שנעזרו בכלים כדי ללמד, וכך החל לעסוק בבניה של עוגבים מיניאטוריים. בינתיים קיבוץ בית העמק התעניין בעוגבים ביתיים שפיתח גדעון למטרת יצוא והם החליטו להציגם בתערוכה בפרנקפורט ביריד למוזיקה בסוף שנות ה70. ככל שזה גדל ההשקעה גדלה עם זה והקיבוץ חשש שזה גדול עליהם ולבסוף סגרו את הפעילות בשנת 1980.

גדעון החל לבנות עוגבים גדולים יותר עבור לקוחות פרטיים ואקדמיות למוזיקה. "ישנו עוגב גדול באוניברסיטת חיפה שבניתי במשך 7 שנים" סיפר גדעון. "מפאת גילי אני מחפש את הדור הצעיר שיהיה מי שימשיך את המלאכה. תלמיד חרוץ שילמד ממני וירכוש מקצוע לחיים. בסדנא רוכשים ניסיון מעשי, הפעילות כוללת יצירת עוגבים, עבודת שטח, תחזוקת עוגבים, שיפוץ ורסטורציה. שוליה שיתמיד ויגיע להשגים יוכל בעתיד להיות שותף מלא ואף לרשת את העסק!!"

כדי להעביר את סיפורם של בעלי המלאכה והיוצרים השונים, יצרנו מגוון סיורי השראה. הרשמתכם לסיורים עוזרת לנו לתמוך ביצירה הישראלית ובמקצועות שעתידים להעלם.

לצפייה במגוון הסיורים שלנו