בונה הצעצועים שאיבד הכל

משה גזית הוא חרט וגלף עץ המייצר צעצועי ובובות עץ בעבודת יד.

הוא נולד בגבול יפו-נוה צדק ב 1938 להורים ילידי רוסיה שעלו ארצה כשהיו ילדים. כדי לעזור בפרנסת המשפחה, החל אביו לעבוד אצל דודו כחרט עץ ביפו לפני שהיה אפילו חשמל.

משה עצמו למד את המקצוע גם מהמשפחה וגם בביה"ס "שבח", במסגרת מגמת נגרות וחריטה.

במשך שנים עבד עם מחרטת עץ ידנית. בשנת 67 הוא רכש מכונות אוטומטיות מגרמניה והעבודה החלה לזרום בשפע. הוא החל לייצר הכל ובכמויות גדולות. החל מכפתורי עץ, עמודים למעקות ופרטי ריהוט עבור חברות פרטיות ועד יתדות לאוהלים, מערוכים וקתות רובים עבור צהל. הוא היה כתובת לכל מה שדרש עיגול עץ.

ב-1995, נאלץ בעקבות דלקת פרקים ופחד מניתוחים להפסיק לעבוד ואת המכונות היקרות שקנה נאלץ למכור במחירי הפסד.

משה נשאר עם מכונה אחת בלבד, לחריטה ידנית.

לפני כ-16 שנים החל לעשות עבודות קטנות. הוא מצא את עצמו יושב ביריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין ומוכר משחקים לילדים, פמוטים, קופסאות וחפצי נוי מעץ, מעשה ידיו.

מאז עבר בכל זאת כמה ניתוחים שונים, הפסיק שוב את עבודתו ושוב השתקם. ואז, כשפתח מחדש את המקום, החליט שבפנסיה הוא עובד בשביל הכיף בלבד.

בית המלאכה של משה נמצא בפלורנטין כבר 59 שנים (הוא דייר מוגן של עיריית ת"א ואת המקום רכש בדמי מפתח). באזור שהיה בעבר שכונת אבו חאדרה. בית המלאכה שלו הוא למעשה הבית הערבי האחרון שנשאר וגילו מתוארך ללפני כ-240 שנה.

משה יוצר ממיחזור חומרים: בקבוקים – מהם עושה פרחים. גזעים, ענפים וזרדים מכל הסוגים (שהוא מקבל מחברים) הופכים תחת ידיו המיומנות לבובות וצעצועים מיוחדים.

מניע אותו צורך עז לייצר כל פעם משהו חדש, להתפתח ולא לחזור על עצמו. הוא מספר שאינו רוצה למכור גם כי קשה לו להיפרד מהאומנות שלו, וגם כי הוא חושב שהוא לא יקבל תגמול ראוי על עבודותיו.

כדי להעביר את סיפורם של בעלי המלאכה והיוצרים השונים, יצרנו מגוון סיורי השראה. הרשמתכם לסיורים עוזרת לנו לתמוך ביצירה הישראלית ובמקצועות שעתידים להעלם.

לצפייה במגוון הסיורים שלנו